Vayedaber

Simple Havroutah

Meguilah

Daf 19b

הַכְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים. אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ, הַקּוֹרֵא בִּמְגִילָּה הַכְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים — לֹא יָצָא.

Traduction

that was written together with the rest of the Writings. Rav Yehuda said to him: The Sages have said: If one reads from a Megilla that was written together with the rest of the Writings he has not fulfilled his obligation.

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַקּוֹרֵא בִּמְגִילָּה הַכְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים — לֹא יָצָא. וּמָחוּ לַהּ אַמּוֹחָא: בְּצִבּוּר שָׁנוּ.

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: If one reads from a Megilla that was written together with the rest of the Writings he has not fulfilled his obligation. But they hit this halakha on its head, i.e., immediately after reporting this ruling they added a qualification that removed much of its force: They taught this halakha only with respect to reading the Megilla for a congregation. An individual who reads the Megilla in private fulfills his obligation even if the Megilla was written together with the rest of the Writings. Only when it is read in public must it be from a Megilla that is a separate scroll.

Rachi non traduit

ומחו לה אמוחא. לאחר שאמר שמועה זו הכה על קדקדה כלומר סתר מקצתה ואמר לא אמרו אלא בצבור:

וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁיּוּר הַתֶּפֶר — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּמָחוּ לַהּ אַמּוֹחָא: וְלֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרַע.

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Abba also said that Rabbi Yoḥanan said: The halakha of leaving a space without stitches, i.e., that the parchment sheets of a Torah scroll must not be sewn all the way to the edge, but rather a small margin must be left at the top and at the bottom, is a halakha transmitted to Moses from Sinai, i.e., it was not written in the Torah but was received in the framework of the Oral Law. But they immediately hit this halakha on its head, explaining that this halakha is not due to the special sanctity of a Torah scroll; rather, they said that it is only so that it not rip. If the scroll is wound too forcefully, the sheets of parchment will begin to spread apart since they are not sewn together at their extremities, and the one who is winding will cease to wind it so forcefully. If the stitching went all the way to the end there would be no such warning and the stitches would cause the parchment to rip.

Rachi non traduit

שיור התפר. כשתופרין יריעות של ספר תורה לחברן יחד משיירין בתפר למעלה ולמטה:

ומחו לה אמוחא. לאחר שאמרה הכה על מוחה כלומר חזר וסתר ואמר לאו הלכה למשה מסיני הוא אלא חכמים אמרו:

כדי שלא יקרע. שאם אינו משייר מהדק בחזקה כשהוא מהדקו לספר תורה והוא נקרע אבל עכשיו כשהוא מהדקו בכח ומתחיל להרחיב ורוצה להיקרע מונע מלהדקו יותר:

Tossefoth non traduit

שיור התפר הלכה למשה מסיני. נראה דאף במגילה ובשאר ספרים בעינן שיור התפר כיון דטעמא הוי כדי שלא יקרע:

וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי נִשְׁתַּיֵּיר בִּמְעָרָה שֶׁעָמַד בָּהּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית, לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲמוֹד מִפְּנֵי הָאוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי''.

Traduction

And Rabbi Ḥiyya bar Abba also said that Rabbi Yoḥanan said: Had there been left open a crack so much as the size of small sewing needle in the cave in which Moses and Elijah stood when God’s glory was revealed to them, as it is written: ''And it shall come to pass, while My glory passes by, that I will put you in a cleft of the rock'' (Exodus 33:22), and: ''And he came there to a cave…and, behold, the Lord passed by'' (I Kings 19:9–11), they would not have been able to endure due to the intense light that would have entered that crack, as it is stated: ''For no man shall see Me and live'' (Exodus 33:20).

Rachi non traduit

מערה שעמד בה משה. כשעבר הקב''ה לפניו שנאמר ושמתיך בנקרת הצור (שמות לג) ואליהו אף הוא עמד באותה מערה ועבר הקב''ה לפניו שנאמר ויבא שם אל המערה וגו' ויאמר צא ועמדת בהר וגו' והנה ה' עובר וגו' (מלכים א יט):

מחט סידקית. שלנו שהיא דקה ותופרין בה סדקי בגדים ויש מחט אחרת גסה שנקראת מחט של שקאין:

אלמלי נשתייר בה נקב. כפי מחט כשעבר עליהן הקב''ה כמו שנאמר ושכותי כפי עליך עד עברי (שמות לג):

וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: ''וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר'' — מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה דִּקְדּוּקֵי תוֹרָה וְדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים וּמַה שֶּׁהַסּוֹפְרִים עֲתִידִין לְחַדֵּשׁ, וּמַאי נִיהוּ? מִקְרָא מְגִילָּה.

Traduction

And Rabbi Ḥiyya bar Abba further said that Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: ''And the Lord delivered to me two tablets of stone written with the finger of God; and on them was written according to all the words which the Lord spoke with you in the mountain'' (Deuteronomy 9:10)? This teaches that the Holy One, Blessed be He, showed Moses on the mountain all the inferences that can be derived from the words of the Torah; and all the inferences that can be derived from the words of the Scribes, the early Sages; and also all the new halakhot that the Scribes were destined to introduce in the future in addition to the laws of the Torah. And what is it specifically that the Scribes would introduce in addition to the laws of the Torah? The reading of the Megilla.

Rachi non traduit

דקדוקי תורה. ריבויין אתין וגמין מיעוטין אכין ורקין:

דקדוקי סופרים. שדקדקו האחרונים מלשון משנת הראשונים:

מַתְנִי' הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן.

Traduction

MISHNA: Everyone is fit to read the Megilla, except for a deaf person, an imbecile, and a minor. Rabbi Yehuda disagrees and says that a minor is fit to read the Megilla.

Tossefoth non traduit

חוץ מחרש. סתם חרש הוי אינו שומע ואינו מדבר אבל חרש דהכא מדבר הוא מדקרי המגילה ופקח הוא לכל דבריו חוץ מדבר זה שצריך שישמיע לאזנו:

ורבי יהודה מכשיר. קשה באיזה קטן מיירי אי בלא הגיע לחינוך מאי טעמא דרבי יהודה דמכשיר והא אמרינן בסוף פ' בתרא דראש השנה (דף כט.) כל שאינו מחויב בדבר אין מוציא אחרים ידי חובתן ואי הגיע לחינוך מאי טעמא דרבנן דפסלי והלא כל האחרים נמי אין חייבין אלא מדרבנן וא''כ קשיא אמאי לא אמרינן דאתי דרבנן ומפיק דרבנן דהכי נמי אמרינן פ' מי שמתו (ברכות דף כ:
ושם) דבן מברך לאביו אע''פ שהוא קטן ויוצא בברכתו ומוקי לה התם כגון שאכל האב כזית או כביצה דהוי שיעורא דרבנן ואתי קטן שחיובו דרבנן ומפיק האב שלא אכל אלא שיעורא דרבנן ואמאי לא אמרינן כן במגילה וכן בפ' לולב הגזול (סוכה דף לח: ושם) דאמר אין קטן מוציא [בקריאת הלל] ועונין אחריו מה שהן אומרים מאי שנא מברכת המזון וי''ל דלעולם מיירי בקטן שהגיע לחינוך ואפ''ה פסלו רבנן משום דמגילה ליכא חיובא אפילו בגדולים אלא מדרבנן וקטן אין מחויב אלא מדרבנן אפילו בשאר מצות ובגדול ליכא אלא חד דרבנן במגילה שהרי בשאר מצות הוא חייב דאוריי' ולא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן אבל ההיא דבהמ''ז מיירי שהקטן אכל כדי שביעה דהוי חיובא דאורייתא וליכא אלא חד דרבנן ומפיק האב שלא אכל אלא שיעורא דרבנן ומ''מ קשיא דקאמרינן דרב ששת ורב יוסף אמרי אגדתא בלילי פסחים ומוציאין האחרים משום דסברי מצה בזמן הזה דרבנן ולפי מה שפירש' קשה היכי אתו אינהו דהוו תרי דרבנן דהא סומא פטור מלומר האגדה ומפקי האחרים דחייבים מיהא דרבנן וליכא בהו אלא חד דרבנן וי''ל דסומא עדיף מקטן שהרי נתחייב כבר מדאורייתא משא''כ בקטן:

גְּמָ' מַאן תְּנָא חֵרֵשׁ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא? אָמַר רַב מַתְנָה: רַבִּי יוֹסֵי הִיא, דִּתְנַן: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ — יָצָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא יָצָא.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: Who is the tanna that taught that the reading of a deaf person, even after the fact, no, it is not valid? Rav Mattana said: It is Rabbi Yosei, as we learned in a mishna elsewhere (Berakhot 15a): If one recites the Shema but does not make it audible to his ears, he has nevertheless fulfilled his obligation. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei said: He has not fulfilled his obligation. Rabbi Yosei’s statement implies that one who does not hear what he is saying does not fulfill his obligation. Presumably the halakhot for Shema recitation and Megilla reading are equivalent.

Rachi non traduit

לא יצא. דיעבד הוא:

וּמִמַּאי דְּרַבִּי יוֹסֵי הִיא וְדִיעֲבַד נָמֵי לָא? דִּלְמָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּלְכַתְּחִלָּה הוּא דְּלָא, הָא דִּיעֲבַד — שַׁפִּיר דָּמֵי?

Traduction

The Gemara questions the assumption on which the previous discussion is based: But from where do you know that the mishna, which states that a deaf person may not read the Megilla, reflects the opinion of Rabbi Yosei, and that it means to say that even after the fact, no, one does not fulfill his obligation if the Megilla is read by a deaf person? Perhaps the mishna was taught in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and it should be understood as saying that a deaf person may not read ab initio, but after the fact his reading is valid.

Rachi non traduit

וממאי. דחוץ מחרש דקאמר מתני' אפי' בדיעבד קאמר ור' יוסי היא דפסל בדיעבד:

ולכתחלה הוא דלא. ובהא איכא למימר דאפי' ר' יהודה מודה דהא לא שמעינן ליה דפליג אלא בדיעבד:

Tossefoth non traduit

ודלמא ר' יהודה היא. משום דפסיק התם כרבי יהודה דחיק לאוקומי מתני' כוותיה:

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּקָתָנֵי חֵרֵשׁ דּוּמְיָא דְּשׁוֹטֶה וְקָטָן: מָה שׁוֹטֶה וְקָטָן — דִּיעֲבַד נָמֵי לָא, אַף חֵרֵשׁ — דִּיעֲבַד נָמֵי לָא.

Traduction

The Gemara rejects this proposal: This should not enter your mind, as the mishna teaches the halakha of a deaf person, an imbecile, and a minor together, implying that a deaf person is similar to an imbecile or a minor. Therefore, it may be inferred that just as the readings of an imbecile and a minor are not valid even after the fact, so too, even after the fact, no, the reading of a deaf person is not valid.

וְדִלְמָא הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא! מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן — מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא.

Traduction

The Gemara asks: But perhaps it is not so that all three cases are equivalent. Perhaps with regard to the imbecile and the minor, this halakha is as it is, and with regard to a deaf person, that halakha is as it is. Although all three cases are taught together, this may be merely because in all three cases he may not read ab initio; there may be a difference between them with regard to their status after the fact. It is possible that the mishna means that the reading of a deaf person is valid after the fact, and is citing the opinion of Rabbi Yehuda. The Gemara rejects this: It is impossible to say that the anonymous first tanna of the mishna is Rabbi Yehuda, as from the fact that the latter clause teaches: Rabbi Yehuda says that a minor is fit, it may be inferred that the first clause of the mishna was not taught by Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

מדסיפא רבי יהודה. דקתני ור' יהודה מכשיר בקטן:

וְדִלְמָא כּוּלַּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא! מִי דָּמֵי? רֵישָׁא לִפְסוּלָה, וְסֵיפָא לִכְשֵׁירָה.

Traduction

The Gemara continues to ask: But perhaps the mishna in its entirety was taught by Rabbi Yehuda after all, but the first clause of the mishna was taught anonymously, whereas the latter clause was taught explicitly in the name of Rabbi Yehuda. The Gemara rejects this argument: Are the two parts of the mishna comparable, that they can be associated with a single Sage? The first clause of the mishna comes to disqualify the reading of a minor, whereas the latter clause comes to declare a minor fit. These two contradictory opinions therefore cannot be understood as the statement of a single Sage.

Rachi non traduit

לא דמי רישא לפסולה וסיפא להכשירה לא גרסינן ליה דלישנא יתירא הוא אלא הכי גרסינן ודלמא רבי יהודה היא ותרי גווני קטן וחסורי מיחסרא כו' הכל כשירין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן הא כדאיתא והא כדאיתא חרש לכתחילה ושוטה אפילו בדיעבד:

וְדִלְמָא כּוּלַּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּתְרֵי גַוְונֵי קָטָן קָתָנֵי לַהּ, וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּקָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִינּוּךְ, אֲבָל בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ — אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה. שֶׁרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן.

Traduction

The Gemara asks: But perhaps the mishna in its entirety expresses the opinion of Rabbi Yehuda after all. And it is teaching the halakha concerning two different types of minors, and the mishna is incomplete, lacking some words of elaboration, and is teaching the following: Everyone is fit to read the Megilla except for a deaf person, an imbecile, and a minor. In what case is this statement said? Only with regard to a minor who has not reached the age of training in mitzvot. But a minor who has reached the age of training in mitzvot may read the Megilla even ab initio, as Rabbi Yehuda says that a minor who has reached that requisite age is fit to read the Megilla.

Rachi non traduit

בד''א בקטן שלא הגיע לחינוך. לחינוך מצות כגון בן תשע ובן עשר כדאמרינן ביומא בפרק בתרא (דף פב.):

בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא — כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְדִיעֲבַד?

Traduction

The Gemara raises a difficulty with this interpretation of the mishna: In what manner did you establish the mishna? You established it as being in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and you understand the opinion of Rabbi Yehuda to be that a deaf person is disqualified from reading the Megilla ab initio, but after the fact his reading is valid.

Rachi non traduit

במאי אוקימתא כר' יהודה. ואשמעת לן דכי אמר רבי יהודה בלא השמיע לאזנו יצא בדיעבד קאמר ולא לכתחילה:

אֶלָּא הָא דְּתָנֵי (רַבִּי) יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ תּוֹרֵם לְכַתְּחִלָּה, מַנִּי? אִי רַבִּי יְהוּדָה — דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא, אִי רַבִּי יוֹסֵי — דִּיעֲבַד נָמֵי לָא.

Traduction

But then that which Rabbi Yehuda, son of Rabbi Shimon ben Pazi, taught will present a difficulty, as he taught a baraita: A deaf person who can speak but cannot hear may set aside teruma even ab initio, although he cannot hear himself reciting the blessing that is recited before setting aside teruma. Upon whose opinion is this baraita based? If you say it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, that cannot be, as you have established that Rabbi Yehuda maintains that if one recites something and does not hear it, after the fact, yes, his action is valid, but he should not do so ab initio. And if you say it is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, this is even more difficult, as he maintains that even after the fact, no, his action is not valid. Who, then, is the Sage who would say that a deaf person may set aside teruma even ab initio?

Rachi non traduit

אלא הא דתניא כו' תורם. ואע''פ שהוא צריך לברך ואין אזניו שומעות הברכה שהוא מוציא מפיו:

וְאֶלָּא מַאי — רַבִּי יְהוּדָה וַאֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה? אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: לֹא יְבָרֵךְ אָדָם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלִבּוֹ, וְאִם בֵּירַךְ יָצָא, מַנִּי? לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבִּי יוֹסֵי! אִי רַבִּי יְהוּדָה — אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה, אִי רַבִּי יוֹסֵי — אֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא!

Traduction

The Gemara rejects this reasoning: Rather, what then do you propose to say, that this baraita is in accordance with Rabbi Yehuda and that Rabbi Yehuda permits a deaf person to read even ab initio, whereas Rabbi Yosei would disqualify him even after the fact? But then whose is the opinion that is represented in that which is taught in a baraita: A person should not recite the Grace after Meals in his heart, i.e., inaudibly, but if he recited it in this manner, he has fulfilled his obligation. It is the opinion of neither Rabbi Yehuda nor Rabbi Yosei. As, if it follows the opinion of Rabbi Yehuda, it should be permitted even ab initio, and if it follows the opinion of Rabbi Yosei, then even after the fact, no, this should not be valid.

Rachi non traduit

אלא מאי. בעית למימר דרבי יהודה דאמר בלא השמיע לאזנו יצא אפילו לכתחילה כי היכי דתיקום הא דר''י בריה דר''ש בן פזי אליביה והאי דקא מיפלגי בדיעבד להודיעך כחו דר' יוסי:

אלא הא דתניא כו' מני:

Tossefoth non traduit

אלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו. קשיא היכי מדמינן ברכת המזון לקריאת שמע בשלמא מגילה איכא למימר דסבר כמאן דאמר דצריך בקריאת שמע השמעת אוזן וסבר דתקינו רבנן מגילה כעין דאורייתא אבל ברכת המזון דהוי דאורייתא ולא כתיב ביה שמע מנלן לתקן ביה דצריך שישמיע לאזנו ויש לומר דקים ליה דגמרינן ברכת המזון מקריאת שמע:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source